Sabishisugite Lesbian Fuzoku Ni Ikimashita Report

Sabishisugite Lesbian Fuuzoku ni Ikimashita Report||My Lesbian Experience With Loneliness

בזמן האחרון הרגשתי קצת "מדוכא". רצף של לא לעשות כלום ואירועים מסויימים (לא כאלה משמעותיים) בנוסף לבעיות יומיומיות עמן אנשים (ובין היתר, בתור אדם, גם אני) מתמודדים גרם לי להגיע למצב הזה. הרגשתי שאני די לבד, את האמת, וכתוצאה מחוסר מעש החלטתי לקרוא את זה. אני לא מתחרט על כלום.

my lesbian experience with loneliness היא מנגה אוטוביוגרפית שכתבה נאגאטה קאבי על החיים של עצמה, ועל השינוי שעברה. לאחר שסיימה את התיכון, החליטה נאגאטה להתקבל לאוניברסיטה, אותה עזבה לאחר חצי שנה. כתוצאה מחוסר מעש ומקום להשתייך אליו, היא פתחה דכאון ובעיות אכילה מסויימות. הסיפור מגולל את ההתמודדות שלה עם הבעיות הללו, תוך כדי קבלה והבנה עצמית, וסיפור החיים שלה.

אני מודע לכך שזה לא נשמע כמו דבר כל-כך מבטיח או שונה. זה קשה שלא להכנס לספוילרים אפשריים עם המנגה הזו, ואני כן רוצה לתת לכם להנות ממנה, מתחילתה ועד סופה. באתי בלי ידע מקדים יותר מדי על המנגה, ואני חושב שמינימום ידע מראש עליה יכול להעצים את החוויה הרבה יותר. הסיפור מועבר בצורה ברורה, כך שהכנה מראש אינה דרושה, רק צריך לדעת לאן נכנסים. כפי שהשם והכריכה רומזים - מדובר כאן ביורי (לא שוג'ו איי, יורי), ויש כאן סקס, שאמנם בחלקו מצונזר, אבל לא עד הסוף. למרות זאת, קשה לי לקרוא לזה "אצ'י" ואם אתם פשוט מחפשים פורנו, יש מקומות אחרים. כל דבר במנגה בעל משמעות כזו או אחרת, וכל בעיה או דבר שעולה באמת קשור, וכך גם הסקס, ולכן קשה לי להגדיר אותו כאמצעי לפאנסרביס.

ישנה רק דמות אחת שבאמת ניתן להגדיר כדמות במנגה הזו. ישנם "ניצבים" למיניהם, ואולי עוד 2-3 דמויות שבאמת מקבלים מהן יותר לרגע, אבל קשה לי להגדיר אותן כדמויות, שהרי הן לא מקבלות תפקיד באמת משמעותי, אלא תפקיד באמת מינורי, אפילו ביחס לדמויות משניות שמראים לשלוש שניות באנימה ומנגה

 רגילים, ולכן מבחינתי יש רק דמות אחת. והדמות האחת הזו? מעולה. לרגעים מסויימים זה הרגיש לי כאילו הציבו מולי מראה כשהראו אותה. האופי שלה אנושי לחלוטין, לא מוגזם בשום צורה שהיא, והמנגה והסיפור עצמו נותנים לאופי שלה תשומת לב רבה כל-כך , שזה בלתי אפשרי שלא להתחבר איתה. התהליך שהיא עוברת מרגיש אמיתי לחלוטין, וכל חוויה שהיא חווה וכל פרט מינורי באופי שלה בוצע בצורה מדהימה, לפי דעתי.

ובאשר לסגנון הציור - אני אישית אהבתי. אני יכול להבין למה אנשים פחות יתחברו אליו, הסגנון ציור אינו ראליסטי בשום צורה שהיא אבל הוא מיוחד. הוא נראה "עצל", אבל הוא בכל זאת נראה מושקע גם. אני חושב שהוא באמת מושלם למנגה הזו - הוא מצליח להביע את הרגשות בצורה ממש טובה, ובכך לספק לנו מבט אל תוך המחשבות שלה, ולהמחיש אותן באמת.

אני חושב שהכתיבה, גם כן, נעשתה בצורה טובה מאוד - היא לא כזו רגילה, בהרבה מקרים מדובר ב"קריינות", כאשר הציורים נועדו להמחיש (לעתים אף באופן מילולי למדי) את המחשבות שלה, ואת מה שהטקסט אומר, בניגוד להרבה מנגה אחרות, שמשתמשות בדיאלוגים בין דמויות. זה סגנון שיכול לקחת זמן להתרגל אליו, אבל אני חושב שהוא גם כן מתאים - הכתיבה מצליחה להכניס אותנו אל הראש של הדמות ולמצב הנפשי שלה, כדי שהתהליך יהיה אפילו יותר אפקטיבי. אני חושב שזה בוצע בצורה נפלאה, והצליח להכניס אותנו לראש של הדמות בצורה מעולה.

לסיכום, מדובר במנגה מעולה ומעוררת הזדהות לחלוטין. אישית נהניתי ממש (עד כמה שאפשר להחשיב "בכיתי" כ"נהניתי"), ואני חושב שכל אחד צריך לקרוא את זה. אני אסתור את עצמי ואגיד שזה לא לכל אחד - זה מכיל עירום, אך לא בצורה שתפריע, אך בכל זאת, זה מומלץ לתת צ'אנס (זה 6 צ'אפטרים, מה רע?). אני חושב שכל אחד יכול להתחבר לזה ולקחת את זה למקום משלו, ולכן זה מומלץ ביותר. ובנימה זו, ארצה לכתוב כאן פסקה קצרה (מכילה ספוילרים) שתסביר מה אני מצאתי ואת הפרשנות שלי לזה, אולי זה יעזור לכם להבין דברים שלא חשבתם עליהם~

ספויילר - מומלץ לקרוא רק אחרי שקראתם את המנגה.

בתור התחלה, כבר מהרגע הראשון, זה ברור שמה שהיא מחפשת זו מסגרת, ולא סתם מסגרת - אלא אחת שתקבל אותה כפי שהיא. אני רואה את הסיפור כבעצם מישהי שמחפשת מישהי\ו או משהו שיקבל ויאהב אותה כמו שהיא. אם בהתחלה היא מחפשת מסגרת, ואם לאחר מכן היא פונה לזונה. כשהיא אומרת שהיא בעצם "רוצה סקס עם אמא שלה", היא לא באמת מתכוונת לזה. לאחר מכן היא אומרת שהיא מעדיפה אם היא הייתה צעירה, מה שעוד יותר מצביע על הטענה שלי. אמא הוא דבר שמקבל אותך כמו שאתה (נתעלם מחריגות לכרגע), ובעצם כשהיא אומרת שהיא רוצה סקס עם אמא שלה - היא מתכוונת שהיא רוצה מישהו שבאמת יאהב אותה ויקבל אותה כמו שהיא (לא בהכרח אהבה\מיניות, גם בצורה אפלטונית, לטעמי. היא מחפשת סקס כי ככה היא בעצם חושבת שהיא יכולה לקבל אהבה. ובגלל זה גם הרעיון של חיבוק חוזר על עצמו - היא רוצה מישהו [ספציפית, מישהי] שיחבק ויאהב אותה כמו שהיא [ובגלל זה גם בצ'אפטר בונוס היא מתאכזבת מזה שהן לא התחבקו]). היא מנסה ללמוד על עצמה ולהבין את עצמה ולקבל את עצמה, ובעצם, לעשות דברים, לשם שינוי, בשביל עצמה. התהליך שהיא עוברת כולל קבלה והבנה עצמית, זהות מינית, הפתחות וכו'. אני באמת חושב על זה בצורה כזו, ואלה נושאים שכל אדם, ללא יוצא מן הכלל יוכל להתחבר אליהם, הרבה מהדברים שהדגשתי פה הם דברים ומחשבות שהתרוצצו בראש שלי בתקופה האחרונה, ועזרו לי להבין שאני לא באמת לבד, וזה אחד הדברים שבאמת הופכים את זה למנגה כה מיוחדת וטובה בשבילי שבאמת גורמים לי לאהוב את זה ולהצהיר שמדובר במנגה האהובה עליי.

hataraku onii-san!

Hataraku Onii-san!||Working Buddies!||!חברים לעבודה

קשר בין בני אדם יכול להתפרש במגוון צורות - הוא יכול להיות קשר רומנטי, קשר של שנאה, וכמובן, חברות; חברות זה קשר אשר מראה על אמון, כשאתה יודע שתמיד יהיו בשבילך, אבל לעתים אנו לוקחים אותו יותר מדי כמובן מאליו. איך בכלל נרקם הקשר הזה? איך הוא בכלל מתבטא? עד כמה הוא חשוב? שאלות אלו לרב נראות לנו כמובן מאליו, אך האם זה באמת כך?

האטאראקו אוניסאן, מעל לכל, הוא אנימה אשר עוסק בשני חתולים, צ'אטוראזאווה ורושיהארה, אשר כל פרק עובדים בעבודות שונות, עם בוסים שונים ומוזרים, ובכל פרק לומדים להכיר אחד את השני קצת יותר טוב. אין יותר מדי דרך לפרט על זה מעבר לכך, מדובר בסדרה אפיסודית וקצרה (4 דקות לפרק), ואין עלילה רציפה.

אני מודע לכך שזה נשמע לא מעניין בכלל, ואת האמת אני אבין למה התקציר עלול להרתיע אנשים - מדובר כאן ברעיון כללי בלבד, אבל מה שמעניין פה זה הביצוע - הם לקחו רעיון די מאוס, ובצעו אותו באמת בצורה מדהימה. הסדרה מתחילה בצורה די משעממת, אני חייב להודות. אני התחלתי בלי לקרוא את התקציר, ולא ידעתי באמת למה אני נכנס, ואת האמת שלא יצאתי יותר מדי מרוצה. המשכתי רק בגלל שזה 4 דקות לפרק, אבל לאט לאט אני הבנתי מה באמת יש לסדרה להציע - קודם כל, יש הומור ממש נחמד, שאת האמת קלע ממש להומור העקום שלי. היא לא תגרום לכם ליפול מהכסא או לבכות מרב צחוק, אבל היא מעולה אם מתחשק לכם לצחוק מדי פעם. נוסף על כך, יש דמויות מדהימות, שבסוף הסדרה אי אפשר שלא להתחבר לאף אחת מהן.

הדמויות, כפי שאמרתי, מדהימות אחת-אחת, אמנם יש רק שתיים קבועות, אבל הן מדהימות; יש את רושיהארה, שהוא הרבה יותר אדיש ומופנם ולעומתו את צ'אטוראזאווה, שהרבה יותר חייכן, שמח ומוחצן. בהתחלה הדמויות עשויות להרגיש מעט משעממות ושטוחות להחריד, אם כי ככל שזה מתקדם אתה מקבל הרבה יותר מבט עליהן, ומתחיל ממש לאהוב כל אחת ואחת. פיתוח הדמויות באמת נעשה בקפידה והיה מעולה, מה שגרם לי אפילו יותר לאהוב את הדמויות. מעבר לפיתוח האישי של כל דמות, יש פיתוח של הקשר ביניהן - אם בהתחלה זה כל אחד כלפי עצמו, בהמשך הסדרה מפתחת באמת את הקשר של שניהם, ולמרות שזה נעשה בהדרגתיות שגורמת לזה להרגיש כאילו אין פיתוח משמעותי, אבל אם מסתכלים על תחילת הסדרה לעומת הסוף, רואים הבדל משמעותי בקשר, ובאמת שהיחסים ביניהם הם מבין היחסים היותר טובים שאי פעם יצא לי לראות באנימה.

ובאשר לאנימציה - אני את האמת אהבתי. הארטסטייל ממש חמוד, וממש תורם לאווירה של הסדרה ובאמת שזה עוזר לעשות טוב על הלב. אין לי מה לפרט מעבר, אבל באמת שהארטסטייל ממש נחמד.
ובאשר לסאונדטראק - הוא דווקא פחות בלט לי. שירי הפתיחה והסיום של שתי העונות ממש ממש טובים וממש תרמו להנאה ולאפקט של הסדרה של לעשות טוב על הלב, אבל מעבר לזה לא שמתי לב למשהו מיוחד.

חשוב לי לשים דגש מסויים שאל תצפו למאסטרפיס, או לסדרה שתשנה את כל תפיסת העולם שלכם - מדובר כאן בסדרה שנועדה לעשות טוב על הלב ולהעביר לכם זמן, והיא מצליחה בזה בענק. עם 4 דקות לפרק, אני לא מוצא סיבה למה לא להעביר איתה את הזמן, ומי יודע - אולי תצליחו באמת לחשוב על זה, ותלמדו משהו חדש על חברות, מעבר להנאה הכללית.

לסיכום, מדובר כאן בסדרה שכל המטרה שלה זה לעשות לכם טוב על הלב, והיא עומדת במשימה. היא מנצלת את הזמן נכון, ועם דמויות כל-כך מדהימות, ו-4 דקות לפרק, אין סיבה שלא תרוצו לראות אותה ברגעים אלו~ ועד אז, בואו נקווה לעונה שלישית.

היי או משהו

אז היי כאן ברתון המלך מהמיק ואמ החלטתי להתחיל לסקר דברים בצורה שהדברים שאני מסקר\כל דבר בסגנון לא ילכו לי לאיבוד ובצורה יותר נורמלית או משהו(?) האתר כרגע פח ואני מודע לזה פשוט וורדפרס זה פכינג מסובך אז עד אז זה מה יש.
בקרוב אתחיל להעלות סיקורים ישנים (בתקווה להעלות היום או מחר סיקור חדש) אבל אשמח אם תכנסו לפה מדי פעם(?)
אני אשתדל להעלות משהו פעם בשבוע\שבועיים, בין אם ידובר בסיקור או סתם משהו אחר (למשל אני מתכנן בקרוב לסקור את האנימה שאני רואה מחורף 2019) אבל אני לא יכול להבטיח כלום כי אני אפס חסר זמן :(((
אז כמה פרטים עליי:
שמי ברתון (שם אמיתי עירד אבל ברתון מועדף פי כמה), אני מצייר ובטח אם גלשתם אי פעם באינטרנט יצא לכם להתקל בי בתור GAMBITMAY\DESUBAKAXD\OPPAI DRAGON\FUCK HOUSE, אחד מהארבעה ככל הנראה. אני אוהב את קנשי יונזו יותר מאת החיים שלי, אני וויב ממש אז ווקאלויד זה אחלוש (בעיקר גוסט, האצ'י וקאגפרו), אני מעריץ של תרצה אתר, אלתרמן ורחל (כן מאוד רלוונטי). מוזמנים תמיד לבדוק את האניליסט שלי (לחיץ) בשביל ספוילרים לפוסט הבא שאפרסם.
(וכן אני מודע לזה שכולכם פה מכירים אותי כבר פשוט רציתי להבהיר דברים)