Hataraku Onii-san!||Working Buddies!||!חברים לעבודה
קשר בין בני אדם יכול להתפרש במגוון צורות - הוא יכול להיות קשר רומנטי, קשר של שנאה, וכמובן, חברות; חברות זה קשר אשר מראה על אמון, כשאתה יודע שתמיד יהיו בשבילך, אבל לעתים אנו לוקחים אותו יותר מדי כמובן מאליו. איך בכלל נרקם הקשר הזה? איך הוא בכלל מתבטא? עד כמה הוא חשוב? שאלות אלו לרב נראות לנו כמובן מאליו, אך האם זה באמת כך?
האטאראקו אוניסאן, מעל לכל, הוא אנימה אשר עוסק בשני חתולים, צ'אטוראזאווה ורושיהארה, אשר כל פרק עובדים בעבודות שונות, עם בוסים שונים ומוזרים, ובכל פרק לומדים להכיר אחד את השני קצת יותר טוב. אין יותר מדי דרך לפרט על זה מעבר לכך, מדובר בסדרה אפיסודית וקצרה (4 דקות לפרק), ואין עלילה רציפה.
אני מודע לכך שזה נשמע לא מעניין בכלל, ואת האמת אני אבין למה התקציר עלול להרתיע אנשים - מדובר כאן ברעיון כללי בלבד, אבל מה שמעניין פה זה הביצוע - הם לקחו רעיון די מאוס, ובצעו אותו באמת בצורה מדהימה. הסדרה מתחילה בצורה די משעממת, אני חייב להודות. אני התחלתי בלי לקרוא את התקציר, ולא ידעתי באמת למה אני נכנס, ואת האמת שלא יצאתי יותר מדי מרוצה. המשכתי רק בגלל שזה 4 דקות לפרק, אבל לאט לאט אני הבנתי מה באמת יש לסדרה להציע - קודם כל, יש הומור ממש נחמד, שאת האמת קלע ממש להומור העקום שלי. היא לא תגרום לכם ליפול מהכסא או לבכות מרב צחוק, אבל היא מעולה אם מתחשק לכם לצחוק מדי פעם. נוסף על כך, יש דמויות מדהימות, שבסוף הסדרה אי אפשר שלא להתחבר לאף אחת מהן.
הדמויות, כפי שאמרתי, מדהימות אחת-אחת, אמנם יש רק שתיים קבועות, אבל הן מדהימות; יש את רושיהארה, שהוא הרבה יותר אדיש ומופנם ולעומתו את צ'אטוראזאווה, שהרבה יותר חייכן, שמח ומוחצן. בהתחלה הדמויות עשויות להרגיש מעט משעממות ושטוחות להחריד, אם כי ככל שזה מתקדם אתה מקבל הרבה יותר מבט עליהן, ומתחיל ממש לאהוב כל אחת ואחת. פיתוח הדמויות באמת נעשה בקפידה והיה מעולה, מה שגרם לי אפילו יותר לאהוב את הדמויות. מעבר לפיתוח האישי של כל דמות, יש פיתוח של הקשר ביניהן - אם בהתחלה זה כל אחד כלפי עצמו, בהמשך הסדרה מפתחת באמת את הקשר של שניהם, ולמרות שזה נעשה בהדרגתיות שגורמת לזה להרגיש כאילו אין פיתוח משמעותי, אבל אם מסתכלים על תחילת הסדרה לעומת הסוף, רואים הבדל משמעותי בקשר, ובאמת שהיחסים ביניהם הם מבין היחסים היותר טובים שאי פעם יצא לי לראות באנימה.
ובאשר לאנימציה - אני את האמת אהבתי. הארטסטייל ממש חמוד, וממש תורם לאווירה של הסדרה ובאמת שזה עוזר לעשות טוב על הלב. אין לי מה לפרט מעבר, אבל באמת שהארטסטייל ממש נחמד.
ובאשר לסאונדטראק - הוא דווקא פחות בלט לי. שירי הפתיחה והסיום של שתי העונות ממש ממש טובים וממש תרמו להנאה ולאפקט של הסדרה של לעשות טוב על הלב, אבל מעבר לזה לא שמתי לב למשהו מיוחד.
ובאשר לסאונדטראק - הוא דווקא פחות בלט לי. שירי הפתיחה והסיום של שתי העונות ממש ממש טובים וממש תרמו להנאה ולאפקט של הסדרה של לעשות טוב על הלב, אבל מעבר לזה לא שמתי לב למשהו מיוחד.
חשוב לי לשים דגש מסויים שאל תצפו למאסטרפיס, או לסדרה שתשנה את כל תפיסת העולם שלכם - מדובר כאן בסדרה שנועדה לעשות טוב על הלב ולהעביר לכם זמן, והיא מצליחה בזה בענק. עם 4 דקות לפרק, אני לא מוצא סיבה למה לא להעביר איתה את הזמן, ומי יודע - אולי תצליחו באמת לחשוב על זה, ותלמדו משהו חדש על חברות, מעבר להנאה הכללית.
לסיכום, מדובר כאן בסדרה שכל המטרה שלה זה לעשות לכם טוב על הלב, והיא עומדת במשימה. היא מנצלת את הזמן נכון, ועם דמויות כל-כך מדהימות, ו-4 דקות לפרק, אין סיבה שלא תרוצו לראות אותה ברגעים אלו~ ועד אז, בואו נקווה לעונה שלישית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה